לקות ראייה או בלעדיה - כל הילדים שווים
.png)
הגדרת עיוורון
עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה. "עיוור" מוגדר כמי שלא יכול לראות אפילו אור.
עיוורון נחלק לשני סוגים – מלא או חלקי. בראשון העין אינה קולטת אור כלל ואילו בשני קיימת יכולת כלשהי של חדירת אור לעין וראיית צללים או דמויות. שני המושגים המגדירים עיוורון הם: הראשון מכונה חדות ראיה למרחק – כלומר, היכולת להבחין בפרטים הרחוקים מהעין. המושג השני נקרא שדה ראיה והוא מתייחס למרחב הראיה המרכזי וההיקפי.
חשוב להבחין בין שני מצבי העיוורון מאחר ואדם הסובל מליקוי ראיה, כלומר שכושר ראייתו ירוד, מסוגל עדיין לבצע פעולות יומיומיות פשוטות ולהסתדר בכוחות עצמו, לעיתים בסיוע מכשור מיוחד. לעומת זאת, עיוורים לגמרי מתקשים בתפקוד יומיומי ללא עזרה ויזדקקו, בדרך כלל, למישהו שיטפל בהם ויסייע בידם. עובדה זו מהווה עול כבד על קרוביהם.